פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הרואה, באופן מוטעה, אירועי מזג אוויר רגעיים, המתרחשים בסדרי זמן של דקות, שעות או ימים, כתופעה של אקלים. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים גם בקרב תלמידים בעלי הישגים גבוהים בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, בשל היעדר אבחנה בין שני המושגים מזג אוויר ואקלים, שאמנם קשורים זה לזה ואנו חווים אותם בצורה משולבת, אך, שונים באופן מהותי מבחינת סקלות הזמן והמרחב. בעוד אקלים מתייחס לפרקי זמן של עשרות שנים לפחות נש שנה ואף הרבה יותר מכך ולשטחים נרחבים אלפי קמ"ר, מזג האוויר מתייחס לפרקי זמן קצרים של ימים ושבועות ולשטחים מצומצמים יותר. הבלבול בין מזג אוויר לאקלים עלול אף להעצים נוכח העובדה כי אירועי מזג אוויר קיצון הם ביטוי של של שינוי אקלים. הבלבול בין אירועי מזג אוויר לאקלים משמש לעיתים אף כ"עדויות" להכחשת שינוי האקלים. בפעילות זו נחדד את ההבדל בין שני המושגים "מזג אוויר" ו"אקלים" במטרה לערער את התפיסה השגויה ולהחליפה בתפיסה המדעית. נעשה זאת, ראשית, באמצעות כתבות שפורסמו בעיתונות לגבי אירועי מזג אוויר קיצון, ולאחר מכן, באמצעות הצגת נתוני מדידה של טמפרטורה וכמות גשם שנערכו בישראל על ידי השירות המטאורולוגי הישראלי. למידה באמצעות אירועים רלוונטיים המסוקרים באמצעי התקשורת ובהקשרים מקומיים, עשויה לעורר עניין ומוטיבציה בקרב הלומדים. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

ביחידה זו, נפרט כיצד ניתן ללמד את נושא שינוי האקלים באמצעות סיור בקניון. הקניון מאפשר לבחון את שינוי האקלים מנקודת מבט ייחודית הטומנת בתוכה מצד אחד את המתח בין תרבות הצריכה והבילוי שאנו רגילים אליו בעולם המערבי, ובין החובה שלנו כאזרחים מודעים ואחראים לדאוג לצמצום של ההשלכות הקשות של צריכה מוגברת הקשורות באופן הדוק לשינוי האקלים. הקניון מוכר למרבית התלמידים המבלים בו שעות מזמנם ומאפשר ללמוד על נושא שינוי האקלים מתוך התייחסות רלוונטית למרחב המוכר לחיי התלמידים, ולעורר את הדיון החשוב בין הנוחות וההנאה של הפרט לבין האחריות האזרחית ולטווח ארוך. יחידת ההוראה כוללת הכנה, סיור וסיכום (6 שעות). בנוסף מוצע לשלב פעילות אקטיביסטית בקניון כפועל יוצא של הסיור ומסקנותיו.

שער אינטראקטיבי המנגיש לקט פעילויות בהן התלמידים יחשפו למושג בצורת, יכירו סוגי בצורת שונים והקשרים ביניהם, ילמדו על ההשפעות של מחסור במים עקב בצורת באמצעות סיפורי מקרה, יצפו בהדמיה של מדד בצורת באמצעות מפת בצורת דינמית, ויעריכו דרכים פוטנציאליות להתמודדות עם הבצורת והשלכותיה.

יחידה זו כוללת שבע פעילויות. מומלץ לשלב את הפעילויות במהלך ההוראה לפי הרצף המוצע, אם כי כל פעילות יכולה לעמוד בפני עצמה וניתן לבחור באיזו מהן להשתמש (הערות - פעילות  1 עוסקת באופן מפורש בקשר בין שינוי אקלים לבין בצורת ולכן מומלץ לשלבה בהוראת הנושא.  פעילות  5 מבוססת בחלקה על פעילות  3).

הפעילויות בלקט עוסקות בעיקר בהשלכות של שינוי אקלים, בדרכי התמודדות עם שינוי אקלים ובהיבטים אתיים בהקשר של שינוי אקלים (רעיונות המוזכרים בצירים מארגנים  6, 7, 8  לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך להוראת הנושא שינוי אקלים).

לפעילות זו קיים מדריך למורה (ניתן לגשת אליו מתוך "משאבים למורים בלבד", באמצעות הרשמה).

בפעילות זו התלמידים ילמדו את נושא שינוי האקלים דרך סיור ובחינת היבטים שונים הקשורים לשינוי אקלים במרחב הציבורי. פעילות זו מזמנת התבוננות במרחב העירוני כאמצעי להעמקת המודעות וההבנה של נושא שינוי אקלים, ומתאימה לאחר למידה מקדימה של היבטים שונים ומושגים בנושא. הפעילות מזמנת פעולה ועשייה לפי בחירת התלמידים, על מנת לתת מענה להיבטים שזיהו בסיור אשר דורשים טיפול.

מרבית הציפורים הנודדות חייבות לעצור לאורך הדרך כדי לאכול ולצבור אנרגיה. אולם מעט מאוד ידוע על תחנות החנייה לאורך הציר העובר מאירופה דרך ישראל ועד לאפריקה. במחקר המתואר במאמר עקבו אחר ריכוזים של ציפורים נודדות במהלך האביב והסתיו לאורך השנים 2014-2018 במטרה לזהות את תחנות הביניים שלהן במהלך הנדידה ולאפיין אותן. 

בפעילות זו התלמידים ילמדו על השפעת שינוי האקלים על נדידת הציפורים. פעילות זו הינה פעילות העמקה מתוך הפעילות סביב המאמר - "היכן עוצרות הציפורים הנודדות בישראל – אפיון ובחינת הגורמים המשפיעים על בחירת בית גידול בין שני מחסומים אקולוגיים גדולים"

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינויי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

יחידה זו ממשיכה את יחידת המבוא המציגה רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי, על הראיות לשינויי האקלים ועל הגורמים לפליטת פחמן דו־חמצני וגזי חממה נוספים, על אפקט החממה ומחזור הפחמן, על מודלים לחיזוי תרחישים עתידיים, על הכחשת שינויי האקלים ועוד. ביחידה זו ילמדו התלמידים על חשיבות המערכות הטבעיות והמגוון הביולוגי לאדם וייחשפו להשפעות של שינויי האקלים (כגון שינויים בתפוצת בעלי חיים ובנדידה, השפעה על החמצת האוקיינוסים, הלבנת שוניות אלמוגים) ולהשפעות של שינויי האקלים להקצנה של השפעות אחרות של האדם על המערכות הטבעיות (אובדן בתי גידול, זיהום, ציד וכו'). התלמידים ייחשפו להשפעות שינוי האקלים על בריאות האדם, על הביטחון התזונתי ועל המחסור במים ויבינו איך כלל הגורמים - שינוי אקלים, מגוון ביולוגי, בריאות, מזון ומים קשורים זה בזה. יש להביא בחשבון שנושא שינויי האקלים עלול לגרום לפחדים ולחרדות. לכן עלינו להיות קשובים לתלמידים ולתת מקום לביטוי של רגשות וחששות. השיעורים נבנו באופן כזה אשר מדגיש את הפתרונות האפשריים וגם את המקום של הפרט להשפיע ולשנות ופחות את התרחיש הגרוע ביותר. חשוב להציג גישה חיובית - יש לנו אפשרות ויכולת לשנות את המציאות.

יחידה זו עוסקת בפתרונות המגוונים לשינויי האקלים. יחידה זו מסתמכת על הרקע המדעי הנלמד ביחידות הקודמות: "מבוא לשינויי האקלים" ו"השפעות שינויי האקלים על הטבע ועל החברה". הבעיה והשלכותיה יכולות לעורר תחושות של חרדה ולכן ליחידה זו חשיבות רגשית רבה - היא מציגה בפני התלמידים מגוון רחב של פתרונות לשינויי האקלים שאפשר ליישם ומראה שהמצב אינו אבוד. התלמידים ילמדו על פתרונות מדעיים וטכנולוגיים, על פתרונות שיכולים להתוות במדיניות ובכלכלה והחשוב ביותר – גם על פתרונות שכל אדם יכול להשתתף בהם. מטרת היחידה - לעורר סקרנות ועניין של תלמידים וולקרוא להם לפעול ולהשתתף בפתרון. היחידה נפתחת בנושא התלות של האנושות באנרגיה ובאתגרים באספקת האנרגיה הזאת. לאחר מכן עוסקים במקורות אנרגיה חלופיים ופתרונות טכנולוגיים ומדעיים לעודף הפחמן הדו־חמצני שכבר באטמוספירה. בשיעור 4 יישמו התלמידים את הידע שרכשו במשחק תפקידים כיתתי להמחשת המציאות המורכבת שבה אנו חיים וכדי להבין שבכל זאת אפשר למצוא פתרונות לשינוי האקלים. סוף היחידה מוקדש למקום האדם הפרטי בפתרונות לשינויי האקלים.

פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הגורסת שהתדלדלות שכבת האוזון היא הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים )גם בקרב תלמידים חזקים (בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, מאי הבחנה בין "החור" באוזון לבין אפקט החממה ומהקשר שעורכים התלמידים בין שתי תופעות אלו, שבפועל לא קיים.

בפעילות זו ייחשפו התלמידים לנתוני מדידה וחישובי תחזית בהקשר של שתי תופעות: התופעה הראשונה היא ההתחממות הגלובלית, ובתוך כך גם התייחסות לאפקט החממה. התופעה השניה היא "החור" בשכבת האוזון בסטרטוספירה (השכבה העליונה של האטמוספירה). שילוב עובדות ונתוני מדידה אלו, בהקשר של שתי התופעות, עשוי להעמיד את התלמידים בפני קונפליקט קוגניטיבי, לערער את האחיזה שלהם בתפיסה השגויה ש"החור" באוזון הוא הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית, ולאפשר את אימוץ התפיסה המדעית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

נושא שינוי האקלים קשור לכל דבר בחיים שלנו. מוצרים ושירותים שאנו צורכים משפיעים על פליטות פחמן דו חמצני, עצים וצמחיה סופחים פחמן. גם בבית הספר ובסביבתו יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים יצאו לסיור התבוננות בסביבה הקרובה ויאתרו גורמים הקשורים לשינוי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

אלבדו (albedo) הוא ערך המתאר את מידת ההחזריות של קרינה אלקטרומגנטית ממשטח או גוף. פעילות האדם על כדור הארץ, כגון, שינוי תכסית ובירוא יערות עלולים להשפיע על האלבדו של כדור הארץ וכתוצאה מכך על האקלים. בפעילות זו התלמידים יערכו ניסוי המדגים את השפעת האלבדו על האקלים.

אפקט החממה הוא תהליך שבו חום נלכד בתוך האטמוספרה של כדור הארץ, בגלל גזי חממה אשר עוטפים את האטמוספרה, ולא נותנים לחום "לברוח", בדומה לקירות זכוכית בחממה. זהו מונח חיוני להבנת שינוי האקלים. בתחנה זו התלמידים יבנו דגם הממחיש את אפקט החממה.

למים יש קיבולת חום גבוהה דבר המאפשר לאוקיינוסים לספוג חום פי 1000 מזה הנספג באטמוספירה. פעילות זו ממחישה את ההבדל בקיבולת החום בין האוויר למי האוקיינוסים באמצעות ניסוי.

אפקט החממה הוא תהליך שבו חום נלכד בתוך האטמוספרה של כדור הארץ, בגלל גזי חממה אשר עוטפים את האטמוספרה, ולא נותנים לחום "לברוח", בדומה לקירות זכוכית בחממה. זהו מונח חיוני להבנת שינוי האקלים. בפעילות זו יתנסו התלמידים במודל פשוט של אפקט החממה אשר מדגים את היכולת של גזי חממה באטמוספירה ללכוד חום.

תגליות של מדענים ומדעניות פורצי דרך ששינו את העולם. ההיכרות עם מדענים גאונים פורצי דרך ועם רעיונותיהם המסעירים היא מעשירה ומאתגרת. בפעילות זו יערכו התלמידים הדמיה שבה יגלו מה מדעני העבר חושבים על ההווה והעתיד בנושא שינוי האקלים ואלו פתרונות הם מציעים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

חדר בריחה הוא כלי חינוכי נפלא ומאתגר הבנוי כמשחק הרפתקאות המבוסס לרוב על אתגר מוביל וחידות המובילות לפתרונו. בתחנה זו התלמידים יכירו שלושה חדרי בריחה שהוצגו בשבוע החקר הארצי שהתקיים בשנת תשפ"ג, ובהמשך יתכננו רעיון לחדר בריחה.

שינוי אקלים מאיים על המגוון הביולוגי ואיתו על הפרת האיזון במערכות אקולוגיות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו לנושא באמצעות כלי הדיבייט.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק, להוסיף מאפיין הומוריסטי לאדם, ולעיתים גם לעורר ביקורת. בפעילות זו בתלמידים יביעו מסר בנושא שינוי האקלים באמצעות ציור קריקטורה.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים לשינוי האקלים, השלכות של שינוי האקלים ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. בפעילות זו התלמידים יחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

עלייה גוברת בריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה גורמת לעלייה בריכוז שלו גם במי האוקיינוסים. בגלל תגובה כימית בין המים לפחמן דו חמצני נוצרת חומצה פחמתית וכתוצאה מכך מי האוקיינוסים הופכים חומציים יותר ולכך השפעה על המערכת האקולוגית של האוקיינוסים. בפעילות זו יבצעוו התלמידים ניסוי הממחיש את החמצת האוקיינוסים.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים, השלכות ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. שבה ילמדו את מילון המונחים הבסיסי הקשור לשינוי אקלים, ויחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

שינוי אקלים מאיים על המגוון הביולוגי ומפעיל לחץ על מערכות אקולוגיות בנוסף לפעילות אחרת של האדם הפוגעת במגוון האקולוגי שאינה קשורה לאקלים. ההתמודדות היא התנהגותית או פיזיולוגית. בתחנה זו התלמידים יתוודעו לנושא דרך פעילות יצירה.

ייצור מזון דורש משאבים רבים של קרקע, מים, דשן ועוד, ולכן בתהליך הייצור נפלטים גזי חממה רבים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות ייצור המזון על פליטת גזי חממה ויקבלו החלטה לבניית תפריט גם על פי שיקולי פליטת גזי חממה.

כשחם לנו בבית או בכיתה אנו יכולים לווסת את החום בלחיצת כפתור אחת של המזגן. אבל מה קורה במרחב הציבורי שלנו? בפעילות זו נמדוד את הטמפרטורה באזורים שונים בבית הספר, נלמד על השפעות תנאים שונים על הטמפרטורה במרחב הציבורי שלנו ונחשוב איך ניתן לגרום להפחתתה.

התמקדות בשינוי האקלים כבעיה ללא הדגשת הפתרונות האפשריים, יכולה לייצר חרדה מיותרת אצל התלמידים. נקיטת צעדים רגולטוריים, מדיניים וטכנולוגיים משמעותיים באופן מיידי, יכולה במידה רבה לעכב את ההשלכות ההרסניות של שינוי האקלים. בתחנה זו נציג לתלמידים פתרונות טכנולוגים אפשריים להתמודדות עם שינויי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

אמנות היא כלי לביטוי רגשי בדרך אותנטית המסייעת לבטא את הקול הייחודי של התלמיד. בפעילות זו התלמידים יוכלו להביע את עצמם באמצעות כלי עיצוב של בינה מלאכותית (AI)

אופטימיזם טכנולוגי היא אמונה כי הטכנולוגיה מסוגלת להתגבר על כל קושי חברתי או סביבתי. אך האם הטכנולוגיה היא ה-פיתרון? האם הפיתרון לשינוי האקלים הוא טכנולוגי או שינוי עמדות, מדיניות והתנהגות? בתחנה זו ייערך דיון לגבי הטכנולוגיה שינוי האקלים.

לצריכת המזון שלנו יש השפעה ישירה על שינוי אקלים. האו”ם, משרד הבריאות וארגוני הסביבה הגדולים בעולם ממליצים כיום לשלב בתפריט יותר מאכלים מהצומח. בפעילות זו התלמידים יבינו את השפעת הפרסום על הבחירות התזונתיות שלנו וינסו לעצב פרסומות לעידוד הפחתת אכילת בשר ועוף.

פליטות פחמן דו חמצני נובעות מגורמים שונים, כתוצאה מתהליכי ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים. גם בבית הספר יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים ישחקו משחק רמזים במהלכו עליהם לאתר מקומות בבית הספר שמשפיעים על שינוי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

Wordwall הוא כלי נהדר ליצירת פעילויות מותאמות לרמת הכיתה בדרך חוויתית. בפעילות זו התלמידים יתנסו במשחקים בנושא שינוי אקלים, יפתחו משחק משלהם ויתנסו במשחקים שפיתחו עמיתיהם.

אחת מההשלכות של שינוי האקלים הוא עליית מפלס הים. העלייה נגרמת משני תהליכים: א. התכת הקרחונים היבשתיים (ניסוי 1) ב. התחממות מי האוקיינוסים ועלייה בנפח המים (ניסוי 2). בפעילות זו התלמידים יבינו את הגורמים לעליית מפלס הים

אמנות היא כלי לביטוי רגשי בדרך אותנטית המסייעת לבטא את הקול הייחודי של התלמיד. בפעילות זו בתלמידים יביעו את עצמם ואת האופן בו הם תופסים את שינוי האקלים באמצעות אמנות הרישום

הפרפרים מוכרים כסמן ביולוגי לבריאות הסביבה ולזיהוי שינויים שחלים במערכת האקולוגית, בזכות רגישותם המיוחדת לשינויים סביבתיים. שינוי האקלים משפיע גם עליהם. בפעילות זו התלמידים יתנסו בניטור פרפרים כחלק ממיזם מדע אזרחי - ספירת הפרפרים.

העדפת חקלאות מקומית חשובה על מנת לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית ולשם תמיכה בחקלאות הישראלית. בישראל אין חובת עקיבות, ולכן ניתן לרכוש חומרי גלם בכל העולם, לשנע אותם לישראל, לארוז את המוצר במפעל מקומי, ולא ניתן לדעת אם המוצר עשוי מחומר גלם מקומי או לא. בפעילות זו התלמידים ילמדו להבחין בין מוצר מקומי המיוצר כולו בישראל לבין מוצר שחלק מחומרי הגלם שלו מיוצרים בחו"ל ואת ההשלכות על פליטות גזי החממה.

שינוי האקלים גורמים לעליה בתדירות ובעוצמת השריפות. יובש מתמשך ובצורות שמחמירות גורמים לכמות גדולה של חומר צמחי יבש אשר בוער בקלות. מצוקת המים של העצים מעודדת התפתחות עשבים יבשים בין העצים ואלו, בשילוב חום ורוחות חזקות מעודדים התפשטות של השריפה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת השריפות כהשלכה של שינוי האקלים.

לונדון אינה העיר היחידה החשופה לסכנות עקב עליית מפלס הים, המאיימת על איים קטנים באוקיינוסים, אך גם על ערי חוף ועל מדינות שלמות שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן. עליית המפלס נובעת משני גורמים: המסת הקרחונים היבשתיים בעקבות ההתחממות הגלובלית והתפשטות מי הים כשהם מתחממים. בפעילות זו התלמידים יכירו את עליית מפלס הים כחלק מהשלכות שינוי האקלים ועם הפתרונות לבעיה זו דרך צמצום פליטות גזי חממה והתמודדות עם העלייה במפלס הים.

המהפכה התעשייתית החלה באמצע המאה ה-18 באנגליה והובילה לשינויים טכנולוגים כלכליים, סביבתיים וחברתיים שאותם אנו חווים עד היום. הגורם המרכזי לעידן התעשייתי היה המצאת מנוע הקיטור שבו החל שימוש בדלקים מאובנים - הפחם. מאוחר יותר החל שימוש הולך וגובר בדלקים מאובנים נוספים לשימושים תעשייתיים. בתהליך השריפה של דלקים מאובנים נפלטים גם גזי חממה לאטמוספירה ותורמים לתהליך ההתחממות העולמית. בפעילות זו התלמידים יכירו את הקשר בין המהפכה התעשייתית וצריכת דלקים מאובנים לשינוי האקלים, ואת השינויים הסביבתיים שלהם גרמה המהפכה התעשייתית מתוך הסיפור של שינוי צבע העשים.

השיטפונות וההצפות הם שתי תופעות טבע הקשורות זו לזו - שיטפון הוא זרם חזק של מים בנחל המאופיין בכמות מים ומהירות זרימה הגדולות מאלו שבשגרה. כאשר השיטפון מתמשך וכמויות המים גדלות – אפיק הנחל לא יכול להכיל את כל המים הזורמים דרכו, והנחל עולה על גדותיו ומציף את פשטי ההצפה שמעבר לגדותיו. בפעילות זו התלמידים יכירו תופעות של אקלים קיצון - שטפונות - כחלק מהשלכות שינוי האקלים, ודרכי התמודדות עם השיטפונות.

בשנת 1991 דיווח טיים מגזין על כמיהה הולכת וגוברת לשוב ל"חיים הפשוטים". 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים "להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר", ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. בשנת 2014, נערך סקר דומה ובו נמצא כי למעלה ממחצית הנשאלים רוצים להאט את קצב חייהם. (מתוך אתר הספר "היסטוריה של מהירות – מדריך פילוסופי ומעשי להאטה" מאת עמית נויפלד). בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של אורח החיים על שינוי האקלים, יחשפו לתנועות המקדמות אורח חיים פשוט וחסכני, ויכירו במגבלות של אורח החיים המודרני במטרה לעודד אותם לאמץ אורח חיים פשוט וצרכנות איטית

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.

פליטי אקלים מוגדרים כמי שנאלצו לעזוב את סביבתם הטבעית באופן זמני או קבוע עקב התחממות עולמית והשלכותיה (שריפות, סופות, הצפות, חום קיצוני, עליית מפלס הים וכו'). לפי דוחות האו"ם, בין השנים 2008-2016 נאלצו בכל שנה 21.5 מיליון איש בממוצע להגר בגלל סיבות אקלימיות. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת פליטי האקלים והגורמים לה.

עצים ויערות הם מאגרים של פחמן, והם קולטים ומאחסנים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. בתהליך הפוטוסינתזה הצמחים מפרקים את הפד"ח והופכים אותו לסוכר המשמש כאנרגיה לחילוף החומרים שלו, לצמיחה, פריחה, פירות וכדומה (תהליך המכונה קיבוע פחמן). כשהעצים מתים הם נרקבים ומתפרקים וחלק מהפחמן משתחרר חזרה לסביבה, כך גם במקרה של שריפה. עלים וענפים שנערמים על הקרקע תורמים להצטברות פחמן בקרקע. בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של עצים כמקבעי פחמן, כמספקי חמצן, כמשאב טבע וכמערכת אקולוגית, ואת ההיבטים הקשורים בעצים כדרך להתמודדות עם שינוי האקלים.

לייצור אופנה יש הרבה השלכות סביבתיות שליליות כמו גם השפעות חברתיות שליליות. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של תרבות הצריכה ובפרט צריכת פריטי אופנה על שינוי האקלים.

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.

בשנת 1972, החל שיתוף פעולה בינלאומי בנושא האקלים בועידת האומות המאוחדות בשטוקהולם. בשנת 1988, הוקם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) כממשק בין מדע למדיניות, במטרה להעריך ולתכלל את הידע המדעי הקיים בנושא שינוי אקלים והשלכותיו, באמצעות בחינת אלפי מאמרים ומחקרים, וניתוח של רמת אי הוודאות ופערי הידע הקיימים. ועידות האקלים עוסקות, בין השאר, בהגדרת יעדים להפחתת פליטות פחמן כחלק מהמאבק בשינוי האקלים. בפעילות זו התלמידים יחשפו למדיניות להפחתת פליטות - יעדי הפחתת פליטות.

לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), הטמפרטורה העולמית עלתה בממוצע ב-1.2 מעלות ב-150 השנים האחרונות. אך טמפרטורה זו מחושבת כממוצע של אלפי תחנות בכל רחבי העולם, כולל מדידות והערכות מהאוקיינוסים, המכסים שטח של כ-70 אחוז מפני כדור הארץ. קצב ההתחממות בים נמוך מזה שעל היבשה ולכן הוא ממתן את הערך העולמי. הסיבה להתחממות: הצטברות גזי חממה באטמוספרה בעקבות שריפת דלקים מאובנים ובירוא יערות. את העלייה החדה בריכוז גז החממה הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, אפשר לראות היטב במדידות הישירות שהחלו להתבצע משנות ה-60 של המאה הקודמת. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין שימוש בדלקים מאובנים לפליטות פד"ח ולעליית הטמפרטורה העולמית כחלק משינוי האקלים

משטר הגשם הוא פיזור הגשמים הצפוי באזור מסוים (או פריסת המשקעים לאורך עונת הגשמים) והוא מורכב מגורמים רבים, ביניהם: כמות הגשם השנתית, אורך עונת הגשם ועיתויה, כמות הגשם המקסימלית, התפלגות פרקי הגשם, אורכם וכמות המשקעים בהם, התפלגות פרקי היובש ואורכם. בישראל צפוי שינוי במשטר הגשמים בעקבות שינויי האקלים - ישראל שוכנת בין רצועת המדבריות העולמית מדרום, ואירופה הגשומה מצפון. בשל שינוי האקלים רצועת המדבריות נעה צפונה, ישראל הופכת חמה יותר ויבשה יותר, הים התיכון מתחמם, ואזורי הגשם של אירופה נעים צפונה ומתרחקים מאיתנו. תחזיות צופות שבישראל תהיה ירידה משמעותית בכמות המשקעים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות של שינוי האקלים הנובעות מהשינוי בדפוסי המשקעים

עמים ילידים הם בין הראשונים להתמודד עם ההשלכות הישירות של שינויי האקלים, בשל תלותם ויחסיהם ההדוקים עם הסביבה ומשאביה. שינויי האקלים מחריפים את הקשיים איתם כבר מתמודדות קהילות ילידים, כולל דחיקה פוליטית וכלכלית, אובדן קרקע ומשאבים, הפרות זכויות אדם, אפליה ואבטלה. בפעילות זו התלמידים יכירו את ההשלכות של שינוי האקלים על עמים ילידים ויחשפו לפתרונות לצמצום הפגיעה בעמים הילידים בעקבות שינוי האקלים

ישראל נמצאת באזור רגיש מאוד לשינוי אקלים וקצב השינויים האקלימיים גבוה בהשוואה לממוצע העולמי. אמנים ישראלים מתייחסים לביטויים מקומיים של שינוי האקלים, וכן לסוגיות סביבתיות שונות הקשורות להשפעת האדם על הטבע. בפעילות זו התלמידים יחשפו לאומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים ולשינוי האקלים והשלכותיו

שלל סוגי מזהמים ניתן למצוא בנהרות בארה"ב ובנהרות בכל העולם: מזהמים אנאורגניים ובראשם מתכות כבדות, להם מגוון רחב של השפעות שליליות על אורגניזמים מימיים, צמחים ובני אדם. מחקרים הראו כי זיהום נהרות בכימיקלים יכול להוביל לעלייה בטמפרטורת המים, לשינויים במגוון הביולוגי ולהפחתת ספיגת פחמן דו-חמצני. כדי להפחית את זיהום הנהרות יש להחמיר את החקיקה בנושא, להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות לטיפול בשפכים תעשייתיים ולחנך ציבור לחשיבות השמירה על איכות המים. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של זיהום נחלים ואת הקשר בין שינוי אקלים ובין התפשטות זיהום שמקורו מנחלים מזוהמים בשל שטפונות.

הפלסטיק הפך לחלק גדול מהחיים שלנו. הוא קל, חזק ונראה זול - אבל הוא הרסני לכדור הארץ שלנו. מדי שנה מייצרים בעולם 430 מיליון טונות של פלסטיק, שרובו הופך לפסולת לאחר שימוש אחד בלבד. אם ייצור הפלסטיק ימשיך במתכונתו הנוכחית, הפלסטיק יגרום ל 19% מפליטת גזי החממה בעולם עד 2040 (ב 2019 הפלסטיק גרם ל 3.4% מהפליטות העולמיות). בפעילות זו התלמידים יכירו את מקור הפלסטיק, מחזור החיים שלו והשפעתו על הסביבה ויפעלו לצמצום השימוש בפלסטיק.

יערות מכסים כשליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. יש להם חשיבות ותועלת רבה בהתמודדות עם שינוי האקלים מעצם תפקידם במחזור הפחמן - הם קולטים פחמן דו-חמצני שאחרת היה נפלט לאטמוספירה וכן בהיותם גורם המשפיע על החזר הקרינה (אלבדו) שממתן טמפרטורה ומסייע בהסתגלות לשינוי האקלים. למרות זאת הם נמצאים תחת איום מתמשך בשל כריתת יערות לניצול העצים ופתיחת שטחים למטרות חקלאיות. בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של יערות הגשם כמקבעי פחמן, כמספקי חמצן, כמשאב טבע וכמערכת אקולוגית ואתההשלכות של צמצום יערות הגשם בעקבות כריתה מסיבית

החל מ 2006 החלו למדוד את מדד האושר של כדור הארץ (Happy Planet Index) הבוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א. במדד זה מתייחסים למדד האושר (על פי האו"ם) ולרווחת בני האדם (על פי תוחלת שנים) ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע (ע"פ טביעת הרגל האקולוגית של המדינה - חישוב כמותי של שטח האדמה הנדרש כדי לספק את הצרכים (אנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה וחומרי גלם למוצרי צריכה), ולקלוט את חומרי הפסולת). בפעילות זו התלמידים יכירו את מדד האושר והאופן בו מושפע מטביעת הרגל האקולוגית.

תרבות הצריכה מציעה סולם ערכים שבו האדם נמדד על פי רכושו, ולא על פי מעשיו או רעיונותיו. השירותים, המוצרים, הכסף, הרכוש והצמיחה הכלכלית נתפסים כערך מרכזי ואידיאל. החומרניות מתבטאת ברכישת מוצרים שאינם הכרחיים, אלא נרכשים כדי להקנות מעמד וסטטוס. לתרבות הצריכה יש מחיר כבד בהיבט האישי, הערכי, החברתי, הכלכלי והסביבתי. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של תרבות הצריכה.

למדענים ולקובעי מדיניות קשה מאוד לייצור מעורבות ציבור בנושאים מורכבים ולעיתים שנויים במחלוקת ולהסביר להם מושגים מורכבים וכיצד הם קשורים לחיי היומיום שלהם. לכן, שיתופי פעולה בין אמנים ומדענים יכולים לסייע לעורר מודעות, הבנה והשראה לשינוי התנהגות. בפעילות זו התלמידים יתחברו לנושא שינוי האקלים דרך חיבור לעולם האמנות ויכירו את האומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים, לצד חשיפה לשינוי האקלים והשלכותיו

אוכלוסיית כדור הארץ גדלה ללא הפסק ויחד איתה עולה רמת החיים והצורך במוצרים, בתשתיות ובמתקנים ציבוריים. לשם כך אנו משתמשים בחומרי גלם שאותם אנחנו מפיקים ממשאבי הטבע של כדור הארץ. כמות המשאבים – החומרים – מוגבלת, וככל שאנחנו מנצלים אותם יותר הם הולכים ומתמעטים, קשה יותר ויותר למצוא חומרים וקשה יותר להפיק אותם. בפעילות זו התלמידים ילמדו על החשיבות של משאבי טבע וכמותם המוגבלת ויבינו את ההשלכות של הפקה ושל צריכה מוגברת של משאבי טבע

במהלך השנים חלו שינויים ביחסי האדם והטבע. מקובל לזהות שלוש גישות מרכזיות ביחסי אדם וטבע (שטסל, 2009): הגישה האנתרופוצנטרית, הגישה הביוצנטרית והגישה האקוצנטרית. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין פעולות האדם לשינויים בטבע והעלאת המודעות לפיתוח בר-קיימא.

סקרים רבים נערכו על מנת לבחון את עמדות הציבור בנושא שינוי האקלים. תוצאות של סקר משנת 2022 מצביע על כך שברוב המדינות שנבדקו, הנשאלים אמרו ששינוי האקלים הוא איום גדול על ארצם, כאשר נשאלים מכמעט מחצית מהמדינות דירגו את שינוי האקלים הגבוה ביותר מבין חמישה איומים שהוצגו בסקר. התוצאות מצביעות גם על קשר בין העמדות הפוליטיות והעמדות כלפי שינוי האקלים.  בפעילות זו התלמידים יחשפו לתוצאות הסקרים במטרה להעלות את המודעות לתפישות השונות בציבור לגבי חומרת הסכנה שבשינוי האקלים.

חקלאות עירונית היא עיסוק בגידול מזון באזורים עירוניים ויש לה מניעים ותועלות רבות: תוצרת מזון טרייה וטבעית (ללא הדברה וריסוסים) בעלות נמוכה ישירות למגדל, רווח כלכלי במכירת התוצרת, פעילות פנאי מהנה, יצירת קשרים חברתיים וקהילתיים, העצמה אישית, יצירת זיקה לחקלאות וטבע, ניצול שטחים לא מנוצלים (כמו שולי העיר, גגות ומרפסות). בפעילות זו התלמידים יכירו את יתרונות החקלאות העירונית והשיטות השונות שמשלבים בה, ויתנסו בכתיבת הצעה לחקלאות עירונית בסביבה הקרובה

לשינוי האקלים השפעות רבות על הים אשר באות לידי ביטוי בפגיעה בוויסות האקלים, התממות הים, עלייה בחומציות הים, עלייה במפלס המים, שפעה על המגוון הביולוגי, פגיעה כתוצאה מאירועי קיצון והשפעה על הים העמוק. בפעילות זו נחשוף את התלמידים לים כמשאב והתועלות שלו לבני האדם ולהשלכות שינוי האקלים על הימים והאוקיינוסים

בעוד מדד האושר המקובל בוחן היבטים כלכליים של התמ"ג - הערך הכולל של סחורות ושירותים המיוצרים במדינה ושל הפיתוח האנושי, מדד האושר של כדור הארץ (Index Planet Happy) בוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א ע"י בחינת תוחלת שנים ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע וע"י בחינת טביעת הרגל האקולוגית של המדינה.

בפעילות זו יעסקו התלמידים בפער שבין נתוני מדד האושר בישראל לבין  מדד האושר של כדור הארץ בישראל תוך התייחסות לשלושה מדדים: אושר, טביעת רגל אקולוגית ותוחלת חיים.

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה  או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. הדבר אינו דומה בהפשרת קרחונים ימיים, משום שמרבית הקרחון נמצא תחת המים ונפח המים שנוספו כתוצאה מהתכת הקרחון שתחת המים מחליף את הנפח שתפס הקרחון.

בפעילות זו התלמידים יחשפו לשינוי בגודל הקרחונים היבשתיים ולהשלכות של שינוי זה.

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינויי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינויי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

יחידת הוראה בת 3 שיעורים כפולים העוסקת בהעמקת הידע של התלמידים בנושא אקלים קיצון, הפעילות בחוברת תעסוק במדד המעריך את ההשפעה של כל פעילות אנושית על תופעת שינוי האקלים תוך התמקדות בארבעה תחומים שונים: 1. תחבורה וכלי רכב 2. הרגלי תזונה וצרכנות 3. הפרדת פסולת, מיחזור ושימוש חוזר. 4. צריכת אנרגיה / חיסכון באנרגייה.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

מה הקשר בין אירועי מזג אוויר קיצוניים והתחממות גלובלית? ד“ר שירה רוה-רובין, חוקרת דינמיקה של מערכות מזג אוויר ממכון ויצמן מסבירה איך התחממות כדור הארץ משפיעה על העוצמה והתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני. ד“ר רוה-רובין מתארת את הכלים בהם המדע משתמש בשביל להבין איך ישתנו אירועי מזג אוויר קיצוני בעתיד ומהי הוודאות שאירועים כאלו ילכו ויגברו ככל שהטממפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

גזי החממה הם פחות מ 1% מכלל הגזים באטמוספירה. אבל למרות שאין הרבה מהם, הם אלו שמצילים את כדור הארץ מקפיאה ומווסתים את הטמפרטורה שלו. מה קורה לטמפרטורה של כדור הארץ כאשר מוסיפים עוד ועוד גזי חממה לאטמוספירה? 

פרופ' יוחאי כספי מסביר למה גזי החממה הם שחקנים כה ראשיים באקלים של כדור הארץ. ומתוך כך, איך הוספת גזי חממה לאטמוספירה על ידי פעילות אנושית גורמת להתחממות כדור הארץ.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

למה חימום כדור הארץ יגרום להפחתת כמויות הגשם בישראל? ואיך מדענים יודעים את זה?

בשביל לענות על השאלות האלו פרופסור דוריטה רוסטקייר אדלשטיין מציגה את השחקנים המרכזיים השולטים מזג האוויר החורפי בארץ ואיך הם ישתנו עם שינוי האקלים. דוריטה היא חוקרת מטאורולוגיה, המחקר שלה, המוצג בהרצאה זו, עוזר לשפר את תחזיות מזג האוויר ואת הערכות האקלימיות ומאפשר לחזות איך כמויות הגשם באזור שלנו ישתנו כתוצאה מחימום העולם.

שיעור זה נועד לאפשר "כניסה רכה" להוראת הנושא של שינוי אקלים: יצירת קשר אישי של תלמיד וכן עניין ומוטיבציה לעסוק בנושא. בשיעור התלמידים יכירו את מושגי היסוד, יחשפו ידע קודם ואת רגשותיהם ביחס לשינוי האקלים. בשיעור זה נתייחס לדעות קדומות אם יעלו, נקנה מושגים באופן ראשוני, נתייחס לרגש של התלמידים. הנושא קשה ועלולות לעלות חרדות, ולכן מוצגות הצעות שידגישו שיש מקום לעשייה אישית.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. האוקיינוס מכסה 70% משטחו של כדור הארץ - והוא גורם מפתח בשליטה ובוויסות האקלים העולמי. לכן, הבנת תהליכים הקורים בים היא קריטית בהבנת שינויי האקלים הנובעים מהחימום הגלובלי ומפליטת הפחמן הדו-חמצני. האוקיאנוגרפית יעלה שקד מראה לנו, שלב אחר שלב, כיצד הים מעצב את עולמנו, כיצד הוא מושפע מן השינוי  אקלימי וכיצד הוא משפיע עליו. בהרצאה פרופ‘ שקד עונה על השאלות: כיצד האוקיינוס קולט פחמן דו חמצני וחום? מהו המסוע האוקייני? ומדוע החימום העולמי יכול בכלל להקפיא אזורים נרחבים באירופה?

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

האקלים של כדור הארץ משתנה בצורה מחזורית בין תקופות קרח לתקופות חמות. אז אולי ההתחממות העולמית של מאה השנים האחרונות היא התחממות טבעית? ד“ר יוני גולדסמית, חוקר מחזורי אקלים של כדור הארץ, מסביר איך נוצרים מחזורי אקלים טבעיים ומספר איך השתנה האקלים של כדור הארץ במאות אלפי השנים האחרונות. על בסיס ההבנה של התנהגות מחזורי האקלים הטבעיים של כדור הארץ ניתן לקבוע שההתחממות העולמית כיום אינה מחזור אקלים טבעי והדרך היחידה להסביר את ההתחממות היא כתוצאה מפעילות האדם.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

מהי אנרגיה? כיצד האנושות התמכרה לאנרגיה מדלקים מאובנים במאות השנים האחרונות? פרופ' עינת אהרונוב, לשעבר ראש תחום אנרגיה באוניברסיטה העברית, מסבירה כיצד אנרגית שמש נקלטת ונאגרת בכדור הארץ וכיצד היא הופכת לפחם, נפט וגז, אבני הבניין של הקידמה האנושית. פרופ‘ אהרונוב סוקרת את תהליך ההתמכרות של בני האדם לדלקים מאובנים ומסבירה כיצד התמכרות זו היא הבעיה המרכזית במשבר האקלים.

מדי שנה חוגגים את ל"ג בעומר דרך התכנסות חברתית והבערת מדורות. בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של זיהום האוויר הנגרם משריפת עצים כחלק ממנהגי החג.

בפעילות זו התלמידים נחשפים לנזק הסביבתי הנגרם ממדורות ל"ג בעומר באמצעות משימות המשלבות גרפים ותרשימים, ומנסחים כללים להתנהגות סביבתית במדורות ל"ג בעומר.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

באיזו מידה כדור הארץ יתחמם עד שנת 2050 אם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב הנוכחי?

בסרטון, פרופ' נילי הרניק מסבירה למה שאלה זו היא פשוטה, אך התשובה מורכבת. פרופ' הרניק מסבירה ממה נובעת המורכבות בחיזוי הטמפרטורה העתידית, כיצד חוקרי אקלים מתמודדים עם אי ודאות במערכות האקלים ועושה סדר במה ודאי ומה פחות. לבסוף, פרופ' הרניק מראה שישנה ודאות גדולה שכדור הארץ ימשיך להתחמם בצורה משמעותית ומסבירה מהי אי הוודאות סביב תחזית זו.

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי המוביל לחלקי הפעילות.

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי.

מושגים: מדיניות, אנרגיה, משאבי אנרגיה מתכלים, משאבי אנרגיה מתחדשים, משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, דלק פוסילי, גזי חממה, תמ"ג (תוצר מקומי גולמי), תמהיל אנרגיה, הסכם פריז, פליטות פחמן, צמיחה בת קיימא, גז טבעי, גז מחצבים.

תקציר המחקר:

במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. בדיון הציבורי היום נשמעות דעות מגוונות המטילות ספק בקיומו של שינויי האקלים. הרצאתו של דר' אורי ריב מציגה ראיות מדעיות כמענה לספקות. שילוב הסרטון בהוראה הוא בעל ערך כפול ללמידה: (1) ההרצאה מסבירה איך המדע יודע שפעילות אנושית היא הסיבה לעליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה (2) ההרצאה מאפשרת לשלב תכנים הנוגעים לחשיבה ביקורתית, עובדה מול דעה, עיצוב דעת קהל, תפקיד המדיה והחדשות ועוד.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

האם אנרגיה מתחדשת היא הפתרון לשינוי האקלים?

בסרטון זה, פרופ' עינת אהרונוב, גאופיזיקאית וחוקרת אנרגיה, לשעבר ראש תחום גיאולוגיה של דלקים מאובנים במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מסבירה למה שינוי במקורות האנרגיה, ומעבר מדלקים וגז מאובנים לאנרגיה מתחדשת, היא הפתרון המרכזי להפחתה של מידת ההתחממות העולמית.

למה חשוב לעסוק בנושא? יש פתרון והוא חשוב!

מעשית - עלינו לקדם פתרון אמיתי לשינוי האקלים, הזמן דוחק והשלכות קשוחות. עלינו להבחין מה הוא פתרון עמוק ומהותי ומה אינו, ומתוך הבנות אילו לבחור ולדייק את פעולתנו.

רגשית - היכרות מעמיקה ושקולה עם הפתרונות האמיתיים יכולה לתת מסוגלות ותקווה בהתמודדות עם שינוי האקלים, ולהפך - חוסר הכרות עם שדה הפתרונות יכול ליצור ייאוש וחרדה.

בהרצאה זו פרופ' אהרנוב מסבירה באופן שיטתי מה אינו הפתרון ומדוע, גם לכך חשיבות מרובה.

בשיעור זה יתוודעו התלמידים לקשר בין שינוי האקלים למשבר המזון ויבינו כמה מההשלכות של שינוי האקלים על האדם. מיגור הרעב הוגדר יעד מרכזי של האו"ם לפיתוח בר קיימא (מידע בהמשך). בפתיחת השיעור יכירו התלמידים את המונח ביטחון תזונתי ואת הקשר בין מצב כלכלי לבעיות תת־תזונה, לרעב ולהשמנת יתר. במהלך השיעור יעמיקו התלמידים בקשר בין שינוי האקלים למשבר המזון באמצעות הדמיה המראה קשר בין פליטות גזי חממה ופעולות התאמה לבין רמת הפגיעוּת לחוסר ביטחון תזונתי במדינות לאורך זמן. לסיכום ידונו התלמידים בתרחישים העתידיים ויציעו פתרונות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 4 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו יכירו התלמידים את ההשלכות הבריאותיות של שינוי האקלים והצורך להיערך מראש לקראת משבר בריאותי. לשינוי האקלים השפעות רבות על בריאות האדם. אלו כוללות השפעות ישירות ועקיפות. דוגמאות השפעות ישירות הן העלייה בתדירות גלי החום ובעוצמתם או השפעות של אירועי מזג אוויר קיצוני כמו שיטפונות או שרפות ענק. השפעות עקיפות לעיתים קרובות מתווכות דרך מערכות אקולוגיות אשר משתנות כתוצאה משינויי אקלים - למשל מחלות הנישאות על בעלי חיים או חיידקים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו התלמידים ייחשפו לתופעה של היעלמות הדבורים ומאביקים אחרים בהשפעת שינויי האקלים ויבינו את ההשפעה של היעלמות המאביקים על הביטחון התזונתי ועל המצב הבריאותי. התלמידים ידונו בפתרונות אפשריים לבעיית היעלמות המאביקים. חשוב להדגיש ששינויי אקלים הם רק אחד מכמה גורמים הפוגעים באוכלוסיית הדבורים: היעדר מזון זמין, טפילים ומחלות שגורמים חיידקים ונגיפים, וחשיפה לקוטלי חרקים וקוטלי עשבים. אפשר ללמוד עוד על הגורמים להיעלמות הדבורים בסרטון ובפעילות המקדימה למאמר בנושא השפעת חומרי הדברה על דבורים באתר אקולוגיה בסביבה מתוקשבת.  להלן שלושה מקורות מידע שמהם ילמדו התלמידים: קטע קריאה (כלכליסט), קטע קריאה (זווית) או סרטון (6 דקות, אנגלית). אפשר לתת את שלושתם או להתאים את מקור המידע לרמת התלמידים. נבקש מהתלמידים לקרוא את מקורות המידע ולענות על השאלות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו התלמידים ינתחו מקורות מידע על נחילי הארבה אשר פשטו על אפריקה בתחילת 2020 בליווי דף עבודה, ויבינו את הקשר בין שינויי אקלים להתפשטות הארבה ואת השפעתו על הביטחון התזונתי באפריקה ועל המצב הבריאותי. התלמידים יבינו את הקושי של המדינות המתפתחות המאופיינות בחוסר יציבות כלכלית ופוליטית בטיפול בנחילי הארבה. התלמידים ידונו ביתרונות ובחסרונות של הפתרון הקיים - ריסוסים והדברה - וינקטו עמדה אישית בנושא או יציעו פתרונות משלהם לבעיה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פעילות הועסקת בצריכת אנרגיה ושימוש במקורות אנרגיה חלופיים. השיעור נפתח בדיון על אנרגיה ועל הקשר שלה לשינויי האקלים. נסתכל על צריכת האנרגיה של ישראל ונבין שאנרגיה היא חלק בלתי נפרד מחיינו. כל פתרון לשינויי האקלים חייב לכלול גמילה משימוש בדלקי מאובנים. בפתיחה ניגע בחשיבות האנרגיה בחיי כולנו ונבחן כיצד שימוש באנרגיה מעצבת את החיים שלנו בעולם. במהלך השיעור נבחן את האנרגיות החלופיות ואת היכולת שלהן לספק את צורכי האנרגיה שלנו ונבדוק מה הם האתגרים העומדים בפנינו. נצפה בסרטון הדן בסוגיה האם אפשר לספק את כל צורכי האנרגיה מאנרגיות מתחדשות? לסיכום נכין מפת חשיבה שבה נסכם את מגוון ההיבטים של שאלת אספקת האנרגיה ונעלה פתרונות אפשריים.

בפעילות זו יבינו התלמידים כיצד האדם תלוי במערכות האקולוגיות, התלמידים ילמדו מהו מגוון ביולוגי ויבחנו את ההשפעות של האדם על המגוון הביולוגי (כגון פגיעה וקיטוע בתי גידול, זיהום, ניצול יתר, כניסת מינים פולשים, פגיעה ישירה במינים למשל בציד והרעלות). פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 1 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו נחלק את התלמידים לקבוצות בעלי עניין שיציגו דעות חלוקות בנושא בניית תחנות סולאריות או טורבינות רוח בישראל. קיימות כבר תחנות להפקת חשמל מסוגים אלו ויש תוכניות להקים נוספות. אפשר לבחור לעסוק בשני הנושאים או בנושא אחד - תלוי במספר התלמידים בכיתה. כל קבוצה תחקור את הנושא שלה בעזרת כרטיסי מידע (ראו אנרגיה סולארית ואנרגיית תנועת רוח בנספח) ומקורות נוספים ותמלא דף מנחה (נספח 1) שיעזור לה להגיע להחלטה. רצוי לחלק את מקורות המידע המופיעים בסוף הכרטיסייה בין התלמידים, כך שתתקבל תמונה מלאה. בתום השיעור, כל קבוצה תציג לאחרות את עמדתה, ותתקבל החלטה כיתתית. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשל שינויי האקלים מאוד לא רצוי להמשיך להשתמש בדלקי מאובנים (דלקים פוסיליים), ואנו חייבים למצוא דרכים להפחית את השימוש בדלקים אלו ולעבור לתחליפי אנרגיה ירוקים יותר. בשיעור זה נעמיק באפשרויות לצמצום פליטות בשימוש באנרגיות חלופיות, בהתייעלות אנרגטית ובמיסוי ירוק. בפתיחת השיעור נחשף למקומה של ישראל לעומת מדינות אחרות מבחינת תמהיל האנרגיה שלה. במהלך השיעור יבחנו התלמידים את היתרונות והחסרונות של כל פתרון - ידונו התלמידים במגוון אפשרויות לצמצום גזי חממה. לסיכום יכתבו התלמידים מכתב לשר האנרגיה, לשרה להגנת הסביבה או לרשות המקומית או לכל גוף אחר בנושא צמצום פליטות גזי חממה של ישראל. כיום העולם הולך ומתקדם לעבר שימוש במקורות אנרגיה חלופיים. משמעות המושג "אנרגיה חלופית" היא הפקת אנרגיה ממקורות שאינם דלקי מאובנים (דלקים פוסיליים). דלקי מאובנים נפוצים כיום לשימוש להפקת חשמל, ומדובר בעיקר בנפט המזוקק (סולר ומזוט), בפחם ובגז מחצבים (גז "טבעי"). חשוב למצוא מקורות אנרגיה חלופיים משתי סיבות עיקריות: 1. המשאבים המשמשים להפקת אנרגיה מתכלים ועשויים להיגמר ביום מן הימים. 2. מקורות אנרגיה אלו הם אחת מהסיבות העיקריות לזיהום האוויר ולפליטת גזי החממה אשר הובילו להתחממות כדור הארץ ולשינויי האקלים. חשוב לזכור כי לא כל אנרגיה חלופית היא בהכרח ידידותית לסביבה. למשל אנרגיה גרעינית אינה פולטת גזי חממה, אבל היא מייצרת פסולת רדיואקטיבית; ואנרגיית תנועת מים לא תמיד ידידותית לסביבה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בין הפתרונות השונים לשינויי האקלים עלינו לעודד פתרונות של מיתון - מיטיגציה (פעילות שמטרתה למנוע, להפחית או לדחות שינויי אקלים בעיקר בהפחתה של פליטות גזי חממה לאטמוספירה). לדוגמה שימוש באנרגיות חלופיות ונקיות, התייעלות אנרגטית, מיסוי ירוק והנדסת אקלים. בשיעור הזה יתנסו התלמידים בקבלת החלטות – הם ישקלו בכל אסטרטגיה את העלות לעומת התועלת שלה מנקודת מבטם של קבוצות בעלות אינטרסים שונים. העבודה תתבסס על הדמיה של en-roads, ארגון שצמח מתוך MIT Sloan (בית ספר לניהול של אוניברסיטת MIT). מטרת ההדמיה היא לקדם דיונים פוריים בנושא שינויי האקלים הנותנים את הדעת למורכבות הרבה הכרוכה בכך. ההדמיה מורכבת ומאפשרת רמת פירוט גבוה. ההצעה להלן היא ברמה הבסיסית ביותר. מורים המתעניינים באפשרויות נוספות יכולים לצפות בסרטון ההדרכה הזה או להיכנס לאתר. בפתיחה לשיעור ילמדו התלמידים לעבוד עם ההדמיה. בהצעה הראשונה במהלך השיעור יערכו התלמידים עבודה בסיסית בהדמיה ויענו על שאלות. בהצעה השנייה ייצגו התלמידים את האינטרסים של הקבוצות שניתנו להם ויחפשו דרך ההדמיה אסטרטגיה לצמצום ההתחממות הגלובלית המשרתת את מטרתם. חשוב להדגיש לתלמידים שהם צריכים להיכנס לדמות ולייצג את האינטרסים של הקבוצה שלהם ייצוג אמין בלי לערב את הרגשות האישיים שלהם (גם לקבוצות המייצגות את תעשיית דלקי המאובנים למשל). לסיכום הפעילות, תנהל הכיתה דיון ותנסה להגיע בו להסכמה בנוגע לאסטרטגיה הטובה ביותר למיגור של ההתחממות הגלובלית. שלב הדיון עשוי לקחת הרבה זמן, ולכן כדאי אם אפשר להקדיש לו שיעור שלם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 4 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי ומקצינים את הפגיעה האנושית במערכות הטבעיות (למשל צמצום וקיטוע בתי גידול, חדירת מינים פולשים, זיהום, וכו' המשפיעים על הכחדת המינים). נבהיר ששינוי האקלים הוא גורם נוסף המפעיל לחץ על מערכות אקולוגיות (בנוסף לפעילות אחרת של האדם שאינה קשורה לאקלים). במהלך השיעור נבחן כמה מקרי בוחן שדרכם אפשר לראות את ההשפעות של שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי דרך הדוגמה של השפעתם על האלמוגים. הם יכירו את המערכת האקולוגית וילמדו על חשיבות האקולוגית של אלמוגים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

מודלי אקלים הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מחקר אקלים כדה"א. מודלים הם כלי מחקרי אשר עוזר למדענים להבין את מערכת האקלים בעבר הרחוק, בהווה וגם לגבש תחזיות לגבי האקלים העתידי. מודלי האקלים של כדור הארץ הם מודלים כמותיים שמתארים בעזרת משוואות את התהליכים ואת יחסי הגומלין אשר מניעים את מערכת האקלים. המודל הפשוט ביותר מתייחס לכדור הארץ כנקודה הקולטת ומחזירה חום (מאזן אנרגיה פשוט). מודלים מורכבים יותר יבטאו את מעברי האנרגיה (אנרגיית קרינה / חום/ קרינה תת-אדומה וכו'…) ומעברי החומר (כגון פחמן במחזור הפחמן) בין האטמוספרה, האוקיינוסים, הקרקע והקרחונים. מודלי אקלים מבוססים על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים במערכות כדה"א. עם השנים המודלים הולכים ונהיים מורכבים ומדויקים יותר הודות למספר גורמים: חקר האקלים בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ; הבנה עמוקה יותר של הגורמים ושל התהליכים המשפיעים על האקלים; שיפור בכוח המחשוב. חשוב לזכור שמודלי אקלים אינם מושלמים ואינם "המציאות", אלא קרובים למציאות. בשיעור נשים דגש על השימושים במודלים ובפרט כיצד התחזיות של המודלים משתנות בתרחישים שונים של פליטת גזי חממה. בפתיחת השיעור נערוך היכרות עם מודלים - נגדיר מהו מודל, נבין את המורכבות בבניית מודלים ונדון בשימושים של מודלי אקלים. בגוף השיעור נתנסה במודל פשוט בו התלמידים יכולים לשנות גורמים שונים, כגון - עננות או פליטת פד"ח, ולראות מה ההשפעה על טמפרטורה. בסיכום נצפה בסרטון ונדון ביתרונות ובמגבלות של מודלי אקלים. בתום השיעור התלמידים ידעו לתאר מהו מודל ויבינו מה החשיבות של מודלים במובן של שינוי האקלים.

מודלי אקלים הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מחקר אקלים כדה"א. מודלים הם כלי מחקרי אשר עוזר למדענים להבין את מערכת האקלים בעבר הרחוק, בהווה וגם לגבש תחזיות לגבי האקלים העתידי. מודלי האקלים של כדור הארץ הם מודלים כמותיים שמתארים בעזרת משוואות את התהליכים ואת יחסי הגומלין אשר מניעים את מערכת האקלים. המודל הפשוט ביותר מתייחס לכדור הארץ כנקודה הקולטת ומחזירה חום (מאזן אנרגיה פשוט). מודלים מורכבים יותר יבטאו את מעברי האנרגיה (אנרגיית קרינה / חום/ קרינה תת-אדומה וכו'…) ומעברי החומר (כגון פחמן במחזור הפחמן) בין האטמוספרה, האוקיינוסים, הקרקע והקרחונים. מודלי אקלים מבוססים על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים במערכות כדה"א. עם השנים המודלים הולכים ונהיים מורכבים ומדויקים יותר הודות למספר גורמים: חקר האקלים בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ; הבנה עמוקה יותר של הגורמים ושל התהליכים המשפיעים על האקלים; שיפור בכוח המחשוב. חשוב לזכור שמודלי אקלים אינם מושלמים ואינם "המציאות", אלא קרובים למציאות. בשיעור נשים דגש על השימושים במודלים ובפרט כיצד התחזיות של המודלים משתנות בתרחישים שונים של פליטת גזי חממה. בפתיחת השיעור נערוך היכרות עם מודלים - נגדיר מהו מודל, נבין את המורכבות בבניית מודלים ונדון בשימושים של מודלי אקלים. בגוף השיעור נעסוק במודלים אשר מבוססים על תרחישי פליטות שונים. בסיכום נדון ביתרונות ובמגבלות של מודלי אקלים. בתום השיעור התלמידים ידעו לתאר מהו מודל ויבינו מה החשיבות של מודלים במובן של שינוי האקלים. למידע נוסף כנסו לאתר וויקי בעברית. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 6 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פעילות זו מיועדת לסיכום ביניים או סיכום של תהליך הלמידה בנושא. היא כוללת בניה של מפת חשיבה בנושא (הסבר למטה) ויצירת קמפיין פרסומי או עיצוב פלייר מידעי בנושא. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 7 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שיעור זה יעסוק בהיבטים שונים של השיטה המדעית ומשמעות המדע בהקשר של שינוי האקלים בעידן הפוסט-אמת. נפתח בתרגיל מהימנות מקורות מידע ונדבר על מאמרים מדעיים כמקור מידע. בגוף השיעור פעילויות המתייחסות להכחשת שינוי האקלים ולהבחנה בין עובדה, דעה, תיאוריה מדעית והשערה (היפותזה). בסיכום נדון בשאלה - האם ניתן להפריך תיאוריה מדעית?

בשיעור זה התלמידים יכירו את ההבדלים בין מקורות פליטה של גזי חממה ויבינו את ההשפעה האישית שלהם בנושא באמצעות התנסות בחישוב טביעת הרגל הפחמנית. התלמידים יחקרו את תרומתן של מדינות שונות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. התלמידים ידונו בהתחיבויות של ישראל לצמצום פליטות גזי חממה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יכירו חלק מסל הכלים הבינלאומיים להקטנת פליטות כמו סחר וקיזוז בפליטות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. לסיכום ידונו לגבי תו הפחמן ויישומו בישראל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. לטיסות יש מחיר סביבתי כבד מאוד. בעידן של "שמיים פתוחים" התרבו מאוד הטיסות. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב-87% בין 1990 ל-2006. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 יצאו לחו"ל 3.8 מיליון ישראלים ב-7.6 מיליון נסיעות, רובן המכריע (7.1 מיליון) בטיסה. תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בעולם. מאידך, בימי משבר הקורונה נסגרו השמיים ובבת אחת הופסקו כל הטיסות. האם יכול להיות מצב דומה בו יפחיתו את הטיסות על מנת לצמצם את פליטות הפחמן? בפעילות זו התלמידים: יכירו את מחשבון הפד"ח הנפלט מטיסות, יביעו עמדה לגבי נכונותם האישית להימנע מטיסות, יכירו המלצות ויעלו רעיונות לצמצום ההשפעות הסביבתיות של טיסות, יפעלו להגדלת החשיפה להמלצות אלו. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. התלמידים יציעו פרוייקטים לצמצום פליטות ומדדים להערכתם, יציגו את הפרויקט שלהם וייתנו הערכה לשאר הפרויקטים. ניתן להרחיב פעילות זו לפעילות של האקתון. מידע בחוברת האקתון ככלי להתמודדות עם שינוי אקלים ועידוד יזמות בבית הספר. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת הבשר ומוצרים מן החי. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת החשמל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

הנדסת אקלים או התערבות אקלים (climate engineering), היא התערבות מכוונת באקלים כדור הארץ כדי לצמצם את הנזקים של שינויי אקלים. חלק מהשיטות האלו שנויות במחלוקת שכן השפעתן לטווח הארוך עדיין אינה ידועה. המונח הנדסת אקלים מתאר שני סוגים של התערבות: 1. סילוק פחמן דו־חמצני וגזי חממה מהאטמוספירה (למשל נטיעת עצים, לכידת פחמן, דישון האוקיינוסים). 2. הפחתת כמות קרינת השמש שכדור הארץ סופג (למשל העלאת האלבדו של פני שטח כדור הארץ בשיטת שונות או ריסוס אירוסולים באטמוספירה כדי להחזיר קרינה לחלל). פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

הצעה לפעילות בנושא ועידת האקלים. מטרת הפעילות לחשוף את התלמידים לאירוע ועידת האקלים העולמי ולעודד חשיבה ביקורתית באמצעות דיון פתוח בשאלת ההשתתפות הועידה.

בין התאריכים 6 - 18 בנובמבר מתקיימת בשארם א-שייח' שבמצרים ועידת האקלים ה ה-27 . 

cop - Conference of the Parties 

הוא האירוע הבינלאומי הגדול ביותר של האו"ם בו ישתתפו עשרות אלפי משתתפים מכל רחבי העולם - נציגי ממשלות, ארגונים בינלאומיים, חברה אזרחית, אקדמיה ועוד.

למרות חשיבות הועידה, יש מנהיגים ופעילים סביבתיים שהודיעו שלא יגיעו השנה לועידה. הבחירה במצרים עוררה מחלוקת: הפגנות הן חלק מוועידות האקלים במשך השנים, ואילו כעת נערכת הוועידה במדינה שבה הפגנות אסורות. פעילי זכויות אדם טוענים שהגעתם לאזור נמנעה, והפגנות ראווה בודדות שאושרו מראש יתקיימו בשטח שהוגדר עבורן, בסמוך לכביש ראשי, הרחק מעיני הפוליטיקאים. במצרים לא היססו לאפשר לחברות שהן מזהמות ענק להפוך נותנות חסות של הוועידה, בהן קוקה קולה, מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם, ויצרנית הרכב ג׳נרל מוטורס, מחמש חברות הרכב המזהמות בעולם. בנוסף לכך, לכנסים מקומיים ובינלאומיים יש מחיר סביבתי גבוה בעיקר בשל הטיסות שהן גורם מרכזי לפליטות גזי חממה.

הפעילות המוצעת מורכבת משני חלקים מרכזיים: א) עבודה אישית שבה נחשפים התלמידים לועידת האקלים ומעלים טענות בעד ונגד ההשתתפות הועידה; ב) דיון כיתתי בו התלמידים מציגים את טיעוניהם בעד או נגד ההשתתפות בועידה.