סקרים רבים נערכו על מנת לבחון את עמדות הציבור בנושא שינוי האקלים. תוצאות של סקר משנת 2022 מצביע על כך שברוב המדינות שנבדקו, הנשאלים אמרו ששינוי האקלים הוא איום גדול על ארצם, כאשר נשאלים מכמעט מחצית מהמדינות דירגו את שינוי האקלים הגבוה ביותר מבין חמישה איומים שהוצגו בסקר. התוצאות מצביעות גם על קשר בין העמדות הפוליטיות והעמדות כלפי שינוי האקלים.  בפעילות זו התלמידים יחשפו לתוצאות הסקרים במטרה להעלות את המודעות לתפישות השונות בציבור לגבי חומרת הסכנה שבשינוי האקלים.

עמים ילידים הם בין הראשונים להתמודד עם ההשלכות הישירות של שינויי האקלים, בשל תלותם ויחסיהם ההדוקים עם הסביבה ומשאביה. שינויי האקלים מחריפים את הקשיים איתם כבר מתמודדות קהילות ילידים, כולל דחיקה פוליטית וכלכלית, אובדן קרקע ומשאבים, הפרות זכויות אדם, אפליה ואבטלה. בפעילות זו התלמידים יכירו את ההשלכות של שינוי האקלים על עמים ילידים ויחשפו לפתרונות לצמצום הפגיעה בעמים הילידים בעקבות שינוי האקלים

שלל סוגי מזהמים ניתן למצוא בנהרות בארה"ב ובנהרות בכל העולם: מזהמים אנאורגניים ובראשם מתכות כבדות, להם מגוון רחב של השפעות שליליות על אורגניזמים מימיים, צמחים ובני אדם. מחקרים הראו כי זיהום נהרות בכימיקלים יכול להוביל לעלייה בטמפרטורת המים, לשינויים במגוון הביולוגי ולהפחתת ספיגת פחמן דו-חמצני. כדי להפחית את זיהום הנהרות יש להחמיר את החקיקה בנושא, להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות לטיפול בשפכים תעשייתיים ולחנך ציבור לחשיבות השמירה על איכות המים. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של זיהום נחלים ואת הקשר בין שינוי אקלים ובין התפשטות זיהום שמקורו מנחלים מזוהמים בשל שטפונות.

ישראל נמצאת באזור רגיש מאוד לשינוי אקלים וקצב השינויים האקלימיים גבוה בהשוואה לממוצע העולמי. אמנים ישראלים מתייחסים לביטויים מקומיים של שינוי האקלים, וכן לסוגיות סביבתיות שונות הקשורות להשפעת האדם על הטבע. בפעילות זו התלמידים יחשפו לאומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים ולשינוי האקלים והשלכותיו

פליטי אקלים מוגדרים כמי שנאלצו לעזוב את סביבתם הטבעית באופן זמני או קבוע עקב התחממות עולמית והשלכותיה (שריפות, סופות, הצפות, חום קיצוני, עליית מפלס הים וכו'). לפי דוחות האו"ם, בין השנים 2008-2016 נאלצו בכל שנה 21.5 מיליון איש בממוצע להגר בגלל סיבות אקלימיות. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת פליטי האקלים והגורמים לה.

בשנת 1991 דיווח טיים מגזין על כמיהה הולכת וגוברת לשוב ל"חיים הפשוטים". 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים "להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר", ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. בשנת 2014, נערך סקר דומה ובו נמצא כי למעלה ממחצית הנשאלים רוצים להאט את קצב חייהם. (מתוך אתר הספר "היסטוריה של מהירות – מדריך פילוסופי ומעשי להאטה" מאת עמית נויפלד). בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של אורח החיים על שינוי האקלים, יחשפו לתנועות המקדמות אורח חיים פשוט וחסכני, ויכירו במגבלות של אורח החיים המודרני במטרה לעודד אותם לאמץ אורח חיים פשוט וצרכנות איטית

למדענים ולקובעי מדיניות קשה מאוד לייצור מעורבות ציבור בנושאים מורכבים ולעיתים שנויים במחלוקת ולהסביר להם מושגים מורכבים וכיצד הם קשורים לחיי היומיום שלהם. לכן, שיתופי פעולה בין אמנים ומדענים יכולים לסייע לעורר מודעות, הבנה והשראה לשינוי התנהגות. בפעילות זו התלמידים יתחברו לנושא שינוי האקלים דרך חיבור לעולם האמנות ויכירו את האומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים, לצד חשיפה לשינוי האקלים והשלכותיו

לונדון אינה העיר היחידה החשופה לסכנות עקב עליית מפלס הים, המאיימת על איים קטנים באוקיינוסים, אך גם על ערי חוף ועל מדינות שלמות שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן. עליית המפלס נובעת משני גורמים: המסת הקרחונים היבשתיים בעקבות ההתחממות הגלובלית והתפשטות מי הים כשהם מתחממים. בפעילות זו התלמידים יכירו את עליית מפלס הים כחלק מהשלכות שינוי האקלים ועם הפתרונות לבעיה זו דרך צמצום פליטות גזי חממה והתמודדות עם העלייה במפלס הים.

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.

משטר הגשם הוא פיזור הגשמים הצפוי באזור מסוים (או פריסת המשקעים לאורך עונת הגשמים) והוא מורכב מגורמים רבים, ביניהם: כמות הגשם השנתית, אורך עונת הגשם ועיתויה, כמות הגשם המקסימלית, התפלגות פרקי הגשם, אורכם וכמות המשקעים בהם, התפלגות פרקי היובש ואורכם. בישראל צפוי שינוי במשטר הגשמים בעקבות שינויי האקלים - ישראל שוכנת בין רצועת המדבריות העולמית מדרום, ואירופה הגשומה מצפון. בשל שינוי האקלים רצועת המדבריות נעה צפונה, ישראל הופכת חמה יותר ויבשה יותר, הים התיכון מתחמם, ואזורי הגשם של אירופה נעים צפונה ומתרחקים מאיתנו. תחזיות צופות שבישראל תהיה ירידה משמעותית בכמות המשקעים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות של שינוי האקלים הנובעות מהשינוי בדפוסי המשקעים

אוכלוסיית כדור הארץ גדלה ללא הפסק ויחד איתה עולה רמת החיים והצורך במוצרים, בתשתיות ובמתקנים ציבוריים. לשם כך אנו משתמשים בחומרי גלם שאותם אנחנו מפיקים ממשאבי הטבע של כדור הארץ. כמות המשאבים – החומרים – מוגבלת, וככל שאנחנו מנצלים אותם יותר הם הולכים ומתמעטים, קשה יותר ויותר למצוא חומרים וקשה יותר להפיק אותם. בפעילות זו התלמידים ילמדו על החשיבות של משאבי טבע וכמותם המוגבלת ויבינו את ההשלכות של הפקה ושל צריכה מוגברת של משאבי טבע

שינוי האקלים גורמים לעליה בתדירות ובעוצמת השריפות. יובש מתמשך ובצורות שמחמירות גורמים לכמות גדולה של חומר צמחי יבש אשר בוער בקלות. מצוקת המים של העצים מעודדת התפתחות עשבים יבשים בין העצים ואלו, בשילוב חום ורוחות חזקות מעודדים התפשטות של השריפה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת השריפות כהשלכה של שינוי האקלים.

לייצור אופנה יש הרבה השלכות סביבתיות שליליות כמו גם השפעות חברתיות שליליות. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של תרבות הצריכה ובפרט צריכת פריטי אופנה על שינוי האקלים

הפלסטיק הפך לחלק גדול מהחיים שלנו. הוא קל, חזק ונראה זול - אבל הוא הרסני לכדור הארץ שלנו. מדי שנה מייצרים בעולם 430 מיליון טונות של פלסטיק, שרובו הופך לפסולת לאחר שימוש אחד בלבד. אם ייצור הפלסטיק ימשיך במתכונתו הנוכחית, הפלסטיק יגרום ל 19% מפליטת גזי החממה בעולם עד 2040 (ב 2019 הפלסטיק גרם ל 3.4% מהפליטות העולמיות). בפעילות זו התלמידים יכירו את מקור הפלסטיק, מחזור החיים שלו והשפעתו על הסביבה ויפעלו לצמצום השימוש בפלסטיק.

בשנת 1972, החל שיתוף פעולה בינלאומי בנושא האקלים בועידת האומות המאוחדות בשטוקהולם. בשנת 1988, הוקם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) כממשק בין מדע למדיניות, במטרה להעריך ולתכלל את הידע המדעי הקיים בנושא שינוי אקלים והשלכותיו, באמצעות בחינת אלפי מאמרים ומחקרים, וניתוח של רמת אי הוודאות ופערי הידע הקיימים. ועידות האקלים עוסקות, בין השאר, בהגדרת יעדים להפחתת פליטות פחמן כחלק מהמאבק בשינוי האקלים. בפעילות זו התלמידים יחשפו למדיניות להפחתת פליטות - יעדי הפחתת פליטות.

חקלאות עירונית היא עיסוק בגידול מזון באזורים עירוניים ויש לה מניעים ותועלות רבות: תוצרת מזון טרייה וטבעית (ללא הדברה וריסוסים) בעלות נמוכה ישירות למגדל, רווח כלכלי במכירת התוצרת, פעילות פנאי מהנה, יצירת קשרים חברתיים וקהילתיים, העצמה אישית, יצירת זיקה לחקלאות וטבע, ניצול שטחים לא מנוצלים (כמו שולי העיר, גגות ומרפסות). בפעילות זו התלמידים יכירו את יתרונות החקלאות העירונית והשיטות השונות שמשלבים בה, ויתנסו בכתיבת הצעה לחקלאות עירונית בסביבה הקרובה

החל מ 2006 החלו למדוד את מדד האושר של כדור הארץ (Happy Planet Index) הבוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א. במדד זה מתייחסים למדד האושר (על פי האו"ם) ולרווחת בני האדם (על פי תוחלת שנים) ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע (ע"פ טביעת הרגל האקולוגית של המדינה - חישוב כמותי של שטח האדמה הנדרש כדי לספק את הצרכים (אנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה וחומרי גלם למוצרי צריכה), ולקלוט את חומרי הפסולת). בפעילות זו התלמידים יכירו את מדד האושר והאופן בו מושפע מטביעת הרגל האקולוגית.

לשינוי האקלים השפעות רבות על הים אשר באות לידי ביטוי בפגיעה בוויסות האקלים, התממות הים, עלייה בחומציות הים, עלייה במפלס המים, שפעה על המגוון הביולוגי, פגיעה כתוצאה מאירועי קיצון והשפעה על הים העמוק. בפעילות זו נחשוף את התלמידים לים כמשאב והתועלות שלו לבני האדם ולהשלכות שינוי האקלים על הימים והאוקיינוסים

תרבות הצריכה מציעה סולם ערכים שבו האדם נמדד על פי רכושו, ולא על פי מעשיו או רעיונותיו. השירותים, המוצרים, הכסף, הרכוש והצמיחה הכלכלית נתפסים כערך מרכזי ואידיאל. החומרניות מתבטאת ברכישת מוצרים שאינם הכרחיים, אלא נרכשים כדי להקנות מעמד וסטטוס. לתרבות הצריכה יש מחיר כבד בהיבט האישי, הערכי, החברתי, הכלכלי והסביבתי. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של תרבות הצריכה.

המהפכה התעשייתית החלה באמצע המאה ה-18 באנגליה והובילה לשינויים טכנולוגים כלכליים, סביבתיים וחברתיים שאותם אנו חווים עד היום. הגורם המרכזי לעידן התעשייתי היה המצאת מנוע הקיטור שבו החל שימוש בדלקים מאובנים - הפחם. מאוחר יותר החל שימוש הולך וגובר בדלקים מאובנים נוספים לשימושים תעשייתיים. בתהליך השריפה של דלקים מאובנים נפלטים גם גזי חממה לאטמוספירה ותורמים לתהליך ההתחממות העולמית. בפעילות זו התלמידים יכירו את הקשר בין המהפכה התעשייתית וצריכת דלקים מאובנים לשינוי האקלים, ואת השינויים הסביבתיים שלהם גרמה המהפכה התעשייתית מתוך הסיפור של שינוי צבע העשים.

לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), הטמפרטורה העולמית עלתה בממוצע ב-1.2 מעלות ב-150 השנים האחרונות. אך טמפרטורה זו מחושבת כממוצע של אלפי תחנות בכל רחבי העולם, כולל מדידות והערכות מהאוקיינוסים, המכסים שטח של כ-70 אחוז מפני כדור הארץ. קצב ההתחממות בים נמוך מזה שעל היבשה ולכן הוא ממתן את הערך העולמי. הסיבה להתחממות: הצטברות גזי חממה באטמוספרה בעקבות שריפת דלקים מאובנים ובירוא יערות. את העלייה החדה בריכוז גז החממה הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, אפשר לראות היטב במדידות הישירות שהחלו להתבצע משנות ה-60 של המאה הקודמת. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין שימוש בדלקים מאובנים לפליטות פד"ח ולעליית הטמפרטורה העולמית כחלק משינוי האקלים

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.

במהלך השנים חלו שינויים ביחסי האדם והטבע. מקובל לזהות שלוש גישות מרכזיות ביחסי אדם וטבע (שטסל, 2009): הגישה האנתרופוצנטרית, הגישה הביוצנטרית והגישה האקוצנטרית. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין פעולות האדם לשינויים בטבע והעלאת המודעות לפיתוח בר-קיימא.

יערות מכסים כשליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. יש להם חשיבות ותועלת רבה בהתמודדות עם שינוי האקלים מעצם תפקידם במחזור הפחמן - הם קולטים פחמן דו-חמצני שאחרת היה נפלט לאטמוספירה וכן בהיותם גורם המשפיע על החזר הקרינה (אלבדו) שממתן טמפרטורה ומסייע בהסתגלות לשינוי האקלים. למרות זאת הם נמצאים תחת איום מתמשך בשל כריתת יערות לניצול העצים ופתיחת שטחים למטרות חקלאיות. בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של יערות הגשם כמקבעי פחמן, כמספקי חמצן, כמשאב טבע וכמערכת אקולוגית ואתההשלכות של צמצום יערות הגשם בעקבות כריתה מסיבית

עצים ויערות הם מאגרים של פחמן, והם קולטים ומאחסנים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. בתהליך הפוטוסינתזה הצמחים מפרקים את הפד"ח והופכים אותו לסוכר המשמש כאנרגיה לחילוף החומרים שלו, לצמיחה, פריחה, פירות וכדומה (תהליך המכונה קיבוע פחמן). כשהעצים מתים הם נרקבים ומתפרקים וחלק מהפחמן משתחרר חזרה לסביבה, כך גם במקרה של שריפה. עלים וענפים שנערמים על הקרקע תורמים להצטברות פחמן בקרקע. בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של עצים כמקבעי פחמן, כמספקי חמצן, כמשאב טבע וכמערכת אקולוגית, ואת ההיבטים הקשורים בעצים כדרך להתמודדות עם שינוי האקלים.

השיטפונות וההצפות הם שתי תופעות טבע הקשורות זו לזו - שיטפון הוא זרם חזק של מים בנחל המאופיין בכמות מים ומהירות זרימה הגדולות מאלו שבשגרה. כאשר השיטפון מתמשך וכמויות המים גדלות – אפיק הנחל לא יכול להכיל את כל המים הזורמים דרכו, והנחל עולה על גדותיו ומציף את פשטי ההצפה שמעבר לגדותיו. בפעילות זו התלמידים יכירו תופעות של אקלים קיצון - שטפונות - כחלק מהשלכות שינוי האקלים, ודרכי התמודדות עם השיטפונות.