מטרת העל של חינוך כלכלי בחינוך סביבתי היא להעצים את היכולת של התלמידים ליטול חלק פעיל בקבלת החלטות על נושאים סביבתיים. התלמידים שלנו חיים בחברה פתוחה, דמוקרטית עם כלכלת שוק. לפיכך הם נהנים לאורך חייהם מחירויות והזדמנויות להשפיע על פתרונות של בעיות סביבתיות, כצרכנים של מוצרים, כאינדיבידואלים הבוחרים מקצוע, כאזרחים פעילים למען הסביבה וכבוחרים של נציגי הציבור.

חוברת העשרה זו פותחה במטרה להניח יסודות ללימוד הכלכלי-סביבתי בגישה סוציו-מדעית. העיסוק באופן הזה ברעיונות כלכליים והסביבתיים, נעשה מתוך ניסיון לקרב רעיונות אלו אל עולמו של התלמיד ואל המפגש שלו עם בעיות סביבתיות, שעמם הוא נפגש הן ב-"עולם האמיתי" והן באמצעות תכנית הלימודים.

פעילות זו נועדה לחשוף את המורכבות של קבלת החלטות בניהול שימושי קרקע, במצב שבו יש לשקול אינטרסים המתחרים זה בזה. כמו כן, הפעילות מאתגרת את התלמידים  לחשוב כיצד לתמחר משאבים טבעיים כגון עצים ומים

נקיים.

פעילות זו מיועדת לעסוק במושג מנהיגות סביבתית. במסגרתה יכירו התלמידים דמויות של בני נוער אשר גילו מנהיגות סביבתית ולא נשארו אדישים, הם פעלו ועשו מעשה בנושאי אקלים וסביבה.

התלמידים יקראו קטעי קריאה המספרים על פעילותן של דמויות שונות - לאה נמוגרוה, ריאן הרליאק, סוורן סוזוקי, ג'רום פוסטר, מתוך כוונה שירצו בהשראתם לקדם עשייה סביבתית מקומית.

בפעילות זו התלמידים נחשפים לאחרונה פורסמה תכנית שמקדמות רשות מקרקעי ישראל והמועצה האזורית רמת נגב, להקמת אזור תעשייה בנגב שישמש לפעילות פטרוכימית, כלומר להעתיק את מפעלי מפרץ חיפה לנגב, ובמקומם לבנות במפרץ חיפה כ 50-100 אלף יחידות דיור. הפעילות מבוססת על כתבה שפורסמה ב-23.12.19 ב-TheMarker

בפעילות זו נבחן מהם היתרונות ומהם החסרונות בהעתקת המפעלים לנגב ומה עמדתם של בעלי העניין. הפעילות מדמה סימולציה של ועדת תכנון המתכנסת לשמיעת טיעוני הצדדים השונים.

בפעילות זו חושפים את התלמידים לחשיבות הטבע בחיי האדם ומעודדים אותם לפעילות אקטיביסטית למען הטבע. מחקרים רבים מצאו שהשהייה בטבע והפעילות הגופנית בו חשובות ותורמות לבריאות הנפשית.והפיזית שלנו מגפת הקורונה הדגישה את הצורך והחשיבות בפעילות בחוץ. הפעילות באמצעות כלים דיגיטליים אינטראקטיביים: מנטימטר ופדלט.

יחידת הוראה בת 4 שיעורים בנושא - לא בחצר ביתי או (Not in my back yard ובקיצור – MINBY) הוא ביטוי המשקף תופעה שבה תושבים מתנגדים למטרד לא רצוי כגון מפעל מרעיש או מזהם, כביש ראשי או אנטנה סלולארית בסביבת ביתם. במקרים אלו, על פי רוב, התושבים מתנגדים לבניית במטרדם בשל חשש לבריאותם ומתוך דאגה לירידת ערך הנכסים שלהם. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות המטרד נודד לאזורים מוחלשים שבהם אין אוכלוסייה המביעה התנגדות. לכן נושא זה קשור ישירות להיבטים של צדק סביבתי, כלומר חלוקה צודקת של מפגעים סביבתיים בקרב אוכלוסיות שונות ובאזורים גאוגרפיים שונים

פעילות זו נועדה לאפשר לתלמידים לחקור מקרה מ"העולם האמיתי". דרך החקירה של נושא כלכלי, הנמצא על סדר היום הפוליטי, הציבורי והחדשותי בישראל מזה מספר שנים. הפעילות מאפשרת לתלמידים להפנים את המשמעויות של ההיבטים התיאורטיים של כלכלה וסביבה ולהשתמש בהם לצורך ניתוח של בעיות ממשיות. במסגרת פעילות זו, התלמידים מפתחים יכולות של הנמקה וקבלת החלטות או נקיטת עמדה כלפי דילמות סביבתיות מורכבות. זוהי דוגמה ללמידה רב תחומית, שבה סוגיה סביבתית אחת מאפשרת למידה של תכנים שונים מתוכנית הלימודים.

היחידה עוסקת בנושא עיקרון הזהירות המונעת שהוא מושג חוצה נושאים. יחידה זו מדגימה למידה אינטגרטיבית במודל הרב תחומי, כאשר המושג עיקרון הזהירות המונעת נלמד בהיבטים סביבתיים שונים (קרינה בלתי מייננת, חומרים מסוכנים, מערכות אקולוגיות והנדסה גנטית).

הפעילות מדגימה את "הטרגדיה של נחלת הכלל", ומובילה לדיון על פתרונות אפשריים. מטרת הפעילות היא להדגים את הטרגדיה, הן הסביבתית והן הכלכלית, הצפויה להתרחש כאשר הדייגים רודפים אחר אינטרס עצמי כלכלי, ללא מתן תשומת לב למחזורים הטבעיים ולגבולות של המשאבים ומבלי למזער את ההשפעה על הסביבה. הפעילות מסתיימת בדיון עם התלמידים והיא יכולה לשמש כמשל לטווח הרחב של תופעות המרעה המשותף, הכולל זיהום אוויר, ניצול יתר של עצים ומחצבים ופיתוח של בינוי על שטחי אדמה.

מילון מונחים הקשורים בכלכלה סביבתית.