ההרצאה עוסקת ביחסי הגומלין הדו-כיווניים בין זיהום אוויר ושינויי אקלים, ומציגה זווית ראייה הוליסיטית להבנת הקשרים בין תופעות שונות הנמצאות כיום בחזית השיח המדעי והציבורי בהקשר לתופעות סביבתיות בקני מידה מרחביים שונים.

פעילות אנושית משחררת לסביבה מזהמים אנתרופוגניים, הנמצאים בקרקע, מים ואוויר. גורלם של מזהמים אלה נקבע על ידי תכונותיהם הכימיות והפיזיקליות, לצד האינטראקציות שלהם עם רכיבי הסביבה. הרצאה זו עוסקת בקשרים בין מאפייני המזהמים – מסיסות, הידרופוביות, קוטביות, ומבנה כימי – לבין תהליכי הסעה, פירוק והצטברות שלהם במערכות אקולוגיות שונות. נבחנים ההבדלים בין מזהמים אורגניים ואי-אורגניים, תהליכי ספיחה לקרקע וחלקיקים קולואידיים, וכן תפקידם של מנגנוני פירוק ביולוגיים וכימיים בקביעת זמן השהייה של המזהמים בסביבה. בנוסף, מתבצעת סקירה של מצב תפוצת המזהמים השונים בארץ ובעולם. לבסוף, מוצגים מחקרים עדכניים, כולל עבודת המעבדה, אשר עוסקים בניצול חומרים טבעיים לניקוי מזהמים מהמים ובפיתוח שיטות ניטור חדשניות. ההרצאה מספקת הבנה מעמיקה על הדינמיקה של מזהמים בסביבה ותדגיש את האתגרים והפתרונות האפשריים בהתמודדות עם זיהום סביבתי.

מדינת ישראל נמצאת באיזור עם זמינות מים נמוכה יחסית ומאד לא יציבה. עם זאת, גידול האוכלוסייה המהיר בישראל מייצר עלייה מתמדת בצריכת מים. השילוב של שניים מייצר אתגרים רבים למשק המים הישראלי. למרות זאת, ישראל נחשבת לאחת המדינות עם אמינות אספקת מים מהגבוהות בעולם, ואיכות מים מצוינת. על מנת להמשיך ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים הללו, משק המים המים הישראלי נדרש לנצל את מקורות המים השונים בצורה מקיימת שמבטיחה את אמינותם ואיכותם גם לדורות הבאים. כחלק ממאמץ זה, רשות המים דואגת לאתר זיהומים של מקורות מים ולשקם אותם. זיהומי מים נגרמים ע"י פעילויות מגוונות כגון דישון, הדברה, פעילות תעשייתית, הספקת דלק ועוד. בהרצאה נלמד על זיהומי מקורות מים: איך ואיפה הם נוצרים, איך מטפלים בהם ואיך ניתן למנוע את היווצרותם. נתמקד במזהמים מסוג תרכובות PFAS, אשר רק בשנים האחרונים עלו למודעות ומהווים אתגר גדול במיוחד למשקי מים ברחבי העולם.

לזרמים באוקיינוס תפקיד חשוב במערכת האקלים, בין השאר בהסעת חום מקווי רוחב נמוכים לגבוהים ובסילוק פחמן דו-חמצני (CO₂) מהאטמוספירה. ההרצאה תסקור את הזרמים העיקריים באוקיינוסים ואת הכוחות המניעים אותם. בנוסף, תעסוק בדרכים השונות לחקר הזרמים והשפעתם על האקלים, כולל שימוש במודלים בעלי רמות סיבוכיות שונות.

קרקעות כדור הארץ הינן משאב שהולך ונעלם. תהליכי עיור נרחבים ועיבוד קרקעות בחקלאות המודרנית גורמים לפגיעה באיכות, בזמינות, ובפוריות הקרקע. מדי שנה אלפי דונמים של קרקעות מניבות אובדים בעקבות תהליכי המלחה וזיהום, הידוק, בליה וסחף, וירידה בתכולת החומר האורגני של הקרקע. בכדי לאפשר המשך אספקת מזון איכותי ובכמות מספקת לאוכלוסיית כדור הארץ, יש לפתח שיטות חקלאיות שלא יפגעו בתכונות הקרקע ובפוריותה. בהרצאה אציג מושגים בסיסיים במדעי הקרקע, אסביר מדוע כדור הארץ עומד בפני סכנה אמיתית לאיבוד משאבי הקרקע, ונדון על דרכי התמודדות לצמצום הפגיעה של החקלאות המודרנית בקרקעות כדור הארץ.

בהרצאה מוסבר מהם מחזורים ביוגיאוכימיים תוך התמקדות בשלושה מהם: מחזור הפחמן, מחזור החנקן ומחזור הזרחן. ינתנו דוגמאות לריאקציות המעבירות יסודות ממצב למצב ומושגים הקשורים לתהליכים, התייחסות להשפעת האדם (העצומה) על כל מחזור, למושגי זמן – כמה מהר "עובדים" רכיבים שונים במחזור, ולמנגנוני משוב והקשר שלהם לסביבה ולשינוי האקלים.

מזון ומים הם משאבים לאומיים חיוניים הנדרשים הן להישרדות מיידית והן לבטחון תזונתי בימי שגרה. שניהם מושפעים ישירות משינויי האקלים ואתגרי הסביבה. בטחון מזון מתייחס למצב שבו ליחידים, למשקי בית ולקהילות יש את האמצעים הפיזיים, החברתיים והכלכליים לגשת למזון מספק, בטוח ומזין העונה על דרישות התזונה והעדפות המזון שלהם, ומאפשר אורח חיים פעיל ובריא. תכנון בטחון מזון ברמה הלאומית מחייב גישה רב-ממדית המקיפה את כל שרשרת המזון, לרבות מודלים כלכליים לאומיים המשפיעים עליו. קבוצת המחקר של מוסד נאמן עוסקת במגוון רחב של תחומים המרכיבים את מערכת בטחון המזון: מים, חקלאות, אחסון ועיבוד של תוצרת מקומית ומיובאת כאחד, נגישות לציבור, דפוסי צריכה, כוח אדם וטכנולוגיות, וכן ההיבטים הסביבתיים הכרוכים בכל תהליך ייצור והפצת המזון. בהרצאה נציג את הנושא בהקשר הגלובלי והישראלי, וכן את הגישה והתכניות ארוכות הטווח שיכולות לשפר את ההתמודדות שלנו עם האתגר.

למגזר האנרגיה חלק משמעותי בפליטות גזי החממה הגורמים למשבר האקלים הגלובלי. כחלק מההתמודדות העולמית עם משבר זה, ובהתאם להמלצות המדענים, המדינות המפותחות מפרסמות תוכניות לאיפוס פליטות גזי החממה עד לשנת 2050. בכדי ליישר קו עם מדינות אלו, פותח במשרד האנרגיה מודל ונכתבה תוכנית להשגת איפוס פליטות (נטו) של גזי החממה ממגזר האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050. במפגש הוצגו בקצרה המאפיינים של משק האנרגיה הישראלי והייחודיות שלו מול משקים אחרים בעולם המערבי, והוצגה מפת הדרכים של המשרד להשגת איפוס הפליטות.

המושג "גבולות פלנטריים" מגדיר את המרחב הבטוח לפעילות אנושית על כדור הארץ במטרה למנוע שינויים סביבתיים בלתי הפיכים. הגבולות הפלנטריים קובעים את התנאים המינימליים הדרושים לשמירה על מערכות אקולוגיות תקינות, המאפשרות את קיומו של המין האנושי ושגשוגו.

בהרצאה ניתן דגש על חשיבות של מודלי אקלים בזיהוי, חיזוי ומחקר משבר האקלים. מודגם איך ההתפחות של מודלי אקלים בעשרות שנים האחרונות איפשרה לנו להשתמש במודלים אלו כדי לייחס שינויים במערכת האקלים לפעילות בני האדם. בנוסף, נראה איך המודלים חוזים שאקלים כדור הארץ ישתנה בעשרות השנים הקרובות וכמה וודאות יש לנו בשינויים אלו.

קישורים לסרטונים שהוצגו בהרצאה:

שקופית 11 - קרח בקוטב הצפוני

שקופית 22 ו55 - הזרימה באטמוספירה

שקופית 23 - טורבלנציה באטמוספירה (לא הוידאו המקורי אבל מראה אותו הדבר)

שקופית 56 - זרם הסילון

שקופית 57 - הזרימה באוקיינוס

שינוי  האקלים, הנמצא כיום בראש הכותרות בישראל ובעולם, הוא חלק ממשבר עמוק ורחב יותר. טיפול בשינוי האקלים מחייב טיפול במקביל בכמה סוגיות כגון הידלדלות משאבי טבע, הכחדת מינים, הרס קרקעות ובתי גידול, זיהום הסביבה, זיהום והידלדלות מקורות מים וזיהום האוויר והאוקיינוסים. הפתרונות למשבר הסביבה והאקלים מחייבים שינוי פרדיגמות חברתיות, כלכליות ומוסריות. ללא שינויים אלה, משבר הסביבה והאקלים עלול להחריף ולהוביל לסדרה בלתי פוסקת של משברים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.